הצמה/ לטישיה קולומבני
פברואר 2, 2021 בשעה 2:03 AM,
אין תגובות
זהו הספר הכי טוב שקראתי השנה.
הנה, כתבתי את זה.
"הצמה" של לטישיה קולומבני (מאנגלית: אביגיל בורשטיין) הוא סיפור ובתוכו שלושה סיפורים על שלוש נשים הנשזרות זו בזו כצמה חזקה שאין שני לה. עלילת הסיפור נעה בין הודו, סיצליה וקנדה.
זהו ספר על סולידריות נשית, אך הורגש שהסופרת לא דוחפת בכוח למסר הזה, אלא קודם כל מספרת סיפור יפה. בנוסף, ניכר התחקיר שהיא ביצעה על שלושת הנשים, על עולמן, תרבותן.
הקסם משתקף גם בשירים השזורים בין דפי הספר, בגודל הספר שאינו כמקובל - כגודל כיס, בתמונת הכריכה - צמה עבותה מבריקה שנדמה כי יוצאת החוצה מהכריכה.
הסופרת עשתה עבודה פנומנאלית, היא היתה חכמה לספר את שלושת הסיפורים בקלילות, בעדנה, באיזון נכון בין תיאורי נוף, תרבות ודמות להשתלשלות העלילה. שום דבר לא העיק, הקריאה זרמה על אף שאלו שלושה סיפורים.
את הספר סיימתי כמעט בלילה אחד והרגשתי עטופה בקסם אחד גדול.
יש הרבה ספרים עם רעיונות טובים שנופלים בעת הביצוע. כאן מגיעה לסופרת אות הצטיינות על רעיון עלילתי טוב וביצוע איכותי ומדויק.
איזה כיף.
כן ירבו סופרים וספרים כאלה.